×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית מ״אתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת מקץ} וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל⁠־הַיְאֹֽר׃ (ב) וְהִנֵּ֣ה מִן⁠־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ (ג) וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן⁠־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (ד) וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ (ה) וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃ (ו) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃ (ז) וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔יםא הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃ (ח) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת⁠־כׇּל⁠־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת⁠־כׇּל⁠־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת⁠־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין⁠־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ (ט) וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת⁠־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת⁠־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃ (י) פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל⁠־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ (יא) וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃ (יב) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹב וַיִּפְתׇּר⁠־לָ֖נוּ אֶת⁠־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃ (יג) וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר⁠־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל⁠־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃ (יד) וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן⁠־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל⁠־פַּרְעֹֽה׃ (טו) {שני} וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ (טז) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת⁠־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת⁠־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ (יז) וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (יח) וְהִנֵּ֣ה מִן⁠־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ (יט) וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹתג אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא⁠־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ (כ) וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ (כא) וַתָּבֹ֣אנָה אֶל⁠־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי⁠־בָ֣אוּ אֶל⁠־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ (כב) וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ (כג) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃ (כד) וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣יםד הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖יםה הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל⁠־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ (כה) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ (כו) שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ (כז) וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּר֠וֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ו הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ (כח) ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת⁠־פַּרְעֹֽה׃ (כט) הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ל) וְ֠קָ֠מוּ שֶׁ֜בַעז שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כׇּל⁠־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת⁠־הָאָֽרֶץ׃ (לא) וְלֹֽא⁠־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי⁠־כֵ֑ן כִּֽי⁠־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ (לב) וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל⁠־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי⁠־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ (לג) וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣אח פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (לד) יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל⁠־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ (לה) וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹתט הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ⁠־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד⁠־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ (לו) וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא⁠־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ (לז) וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כׇּל⁠־עֲבָדָֽיו׃ (לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃ (לט) {שלישי} וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת⁠־כׇּל⁠־זֹ֑את אֵין⁠־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ (מ) אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל⁠־בֵּיתִ֔י וְעַל⁠־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כׇּל⁠־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ (מא) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כׇּל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מב) וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת⁠־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל⁠־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי⁠־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל⁠־צַוָּארֽוֹ׃ (מג) וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מד) וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא⁠־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת⁠־יָד֛וֹ וְאֶת⁠־רַגְל֖וֹ בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מה) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם⁠־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ וַיִּתֶּן⁠־ל֣וֹ אֶת⁠־אָֽסְנַ֗ת בַּת⁠־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַעי כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מו) וְיוֹסֵף֙ בֶּן⁠־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעׇמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ריא בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מז) וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ (מח) וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן⁠־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה⁠־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ (מט) וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי⁠־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי⁠־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ (נ) וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙יב שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה⁠־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת⁠־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַעיג כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ (נא) וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת⁠־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי⁠־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל⁠־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ (נב) וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי⁠־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עׇנְיִֽי׃ (נג) {רביעי} וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (נד) וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל⁠־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ (נה) וַתִּרְעַב֙ כׇּל⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל⁠־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכׇל⁠־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר⁠־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ (נו) וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כׇּל⁠־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (נז) וְכׇל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף כִּֽי⁠־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכׇל⁠־הָאָֽרֶץ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים (חסר דגש באות שי״ן) כמו בעוד מקומות (ראו פסוקים כ״ד, כ״ז)
• הערת דותן
ב וַ֨נְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹ =ב ושיטת-א וכמו כן בתאג׳ דפוס ראשון ובדפוסים (וכך אצל ברויאר ומג״ה)
• ל,ל1,ש1=וַנְּ֨סַפֶּר⁠־ל֔וֹ (מקום המתיגה) וכמו כן בתאג׳ חבשוש
• ש,ו=וַנְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹ (אין מתיגה)
• דותן תיקן וַנְּסַ֨פֶּר⁠־ל֔וֹ כמנהג-ל
• הערות ברויאר ודותן
ג וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹת =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״שבע״ מוקפת) <מונח? אינו כן אלא במקף ומתג בשי״ן במ״ש> וכמו כן בתיגאן
• דפוסים=<וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֣בַע פָּר֤וֹת> (״שבע״ בטעם מונח)
ד הַשִּׁבֳּלִ֣ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים (קמץ באות ה״א וחסר דגש באות שי״ן)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
ה הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים =ל?,ב,ל1,ש,ק3,ו
• ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים (חסר דגש באות שי״ן?)
• הערת ברויאר
ו הַֽשִּׁבֳּלִים֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙ (חסר דגש באות שי״ן)
• הערות ברויאר (בספק) ודותן (בוודאי והצדק עמו).
ז שֶׁ֜בַע =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בטעם גרש)
• דפוסים=שֶׁ֨בַע (בטעם קדמא) וכמו כן בתיגאן (!); וכך היה בהקלדה בטעות, כנראה בעקבות BHS, עד שתקנו בגירסה 4.20.
ח יֵרֶ֣א =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש,1,ק3,ו <צֵרי? אינו כן אלא בסגול ונמסר על ה׳>
ט הַטֹּב֔וֹת =ל1,ב,ש,ש1(ההתחלה חסרה אבל מלא וי״ו בסוף),ק3,ו,ה,ש2 ומסורת-ל וטברנית ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו ומלא וי״ו)
• ל!=הַטֹּבֹ֔ת (כתיב חסר וי״ו וחסר וי״ו)
• הערת ברויאר
י פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,פטרבורג-EVR-II-C-1,פטרבורג-EVR-II-B-80,פטרבורג-EVR-II-B-8,ש2 ומסורת-א(ס),ל <ב מלות בלי מקף? כן ומסר עליו תרתין מלין> וטברניות, וכן בספרי ספרד ואשכנז ובדפוסים.
• בכתבי⁠־היד ל,ש,ש1,ק3,פטרבורגEVR-II-C-1 התיבות צמודות אך בשתי הטעמות, והעיר על כך הרב ברויאר (נוסח המקרא ב״כתר ירושלים״ ומקורותיו במסורה וכתבי היד, עמ׳ 7 הערה 43 [על פסוק נ׳]): ״וראוי לציין עוד: כתבי היד כותבים לפעמים ׳פוטיפרע׳ כתיבה אחת; אך הנקדן תיקן את הכתיב הזה על ידי שהטעמים את התיבה בשני טעמים. ויוצא מכלל זה רק ש כאן [=בפסוק נ׳], שכתב את התיבה וגם הטעמים אותה כתיבה אחת.⁠״ אף בכתי״ו התיבות צמודות ואין בו הטעמה כלל בחלק הראשון.
• ה?=פּֽוֹטִיפֶ֛רַע וכמו כן בתיגאן
יא וַֽיַּעֲבֹ֖ר =ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר (שווא במקום חטף באות עי״ן)
• הערות ברויאר ודותן
יב יֻלַּד֙ =א(ס),ל,ב,ש1,ק3(לאחר תיקון),ו,ה,ש2 ובן⁠־אשר בחילופים <קמץ? אינו כן אלא בפתח ומסר עליו מבחוץ פתח> וכמו כן בתיגאן
• ש,ה=יֻלׇּד֙ (בקמץ) וכך בן⁠־נפתלי בחילופים, וכמו כן מ״ג דפוס ונציה ובדפוסים
יג פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע =ב,ש1,ק3,ו,ה,ש2
• ראו הערה לעיל בפסוק מ״ה
E/ע
הערותNotes
(א) ויהי מקץ – פרש״י לשון סוף כתרגומו. ולכך הוצרך לפרש כן לפי שמצינו מקץ שהוא תחלה דכתיב בירמיה מקץ שבע שנים תשלחהו חפשי גבי עבד עברי. והתם תחלת שבע׳ קאמר דהא כתיב בתור׳ שש שנים יעבוד ותו לא. אבל מקץ שבע שנים תעש׳ שמטה אין להביא ראיה דהא איצטריך מקץ למימר דאין שביעית משמטת אלא בסופה כנ״ל
ופרע׳ חולם – לא כמדת הקב״ה מדת בשר ודם ב״ו מכה באזמל ומרפא ברטיה אבל הקב״ה מכה באזמל ומרפא באזמל יוסף הוכה ע״י חלום שחלם על אחיו ונתרפא על ידי חלום פרע׳ והיינו שיסד הפייט ממכות עצמן מתקן רטיה.
(ב) והנה מן היאור – לפי שהרעב והשבע בא ע״י המים שמשקה השדות ומגדיל התבואות. (ז) ותבלענה השבלים – פי׳ גדלו עד שכסו האחרות מל׳ כבלע את הקדש. אבל אין לפרש לשון בליעה ממש דאין מראין לו לאדם דעייל פילא בקופא דמחטא זהו מדרש אבל לפי הפשט הוא לשון בליעה ממש והיינו דקאמר בסוף וייקץ פרעה והנה חלום אמר פרע׳ מה שהפרות אוכלות זו את זו יכול להיות אבל בליעת השבלים זה ודאי חלום הוא. (ח) ותפעם רוחו – פרש״י אבל גבי נבוכדנצר כתיב ותתפעם רוחו לפי שהיו שתי פעימות ששכח החלום והפתרון וכאן לא שכח כי אם הפתרון ואע״ג דכתיב בנבוכדנצר חלום חלמתי ותפעם רוחי התם משבאו החרטומים לפניו ולא הי׳ שם כי אם פעימה אחת שאלו הי׳ החלום ידוע יהא הפתרון ידוע להם ולפיכך שכח זה החלום והפתרון. וזה שלא שכח כי אם הפתרון לפי שחלום נבוכדנצר הי׳ לזמן מרובה ואלמלא שאמר לו דניאל החלום לא הי׳ מאמינו מן הפתרון. אבל חלום פרעה לאלתר הי׳ והאמין בו. ומה שצוה נבוכדרנצר להרוג החרטומים כדכתיב ואמר להובדא לכל חכימי בבל. ופרעה לא אמר כן לפי שאמרו לו החרטומים לנבוכדנצר האיך אתה סבור שנאמר לך החלום וכי נביאים אנחנו דכתיב מלתא די מלכא שאיל יקירא היא כלו׳ צריכ׳ נבואה כדכתיב ודבר ה׳ הי׳ יקר בימים ההם ואחרן לא איתוהי קרי ביה ואהרן כלו׳ אהרן איננו הנושא אורים ותומים להגיד הנעלמים אמר להם נבוכדנצר הזכרתני אורים ותומים ובעצתכם הכהנים שנושאים אותם אבדתם מן העולם חייכם שתאבדו מן העולם ולכך צוה לאובדא יתהון. (י) ויתן אותי במשמר וגו׳ אותי ואת שר האופים – אותי אותי למה. שמעתי מפי הרב יהודה הכהן שכך אמר לפרעה לא תהא סבור שהבין מתוך תפישתי שהי׳ לי להנצל יותר משר האופים כי מעולם לא הקלו בתפישתי יותר מתפישת שר האופים כל הימים היינו אני ושר האופים ביחד. (יד) ויחלף שמלותיו – מכאן רמז למה שאמרו רז״ל בר״ה יצא יוסף מבית האסורים שהרי ויחלף שמלותיו בגימטריא בחד בתשרי. וקשיא לי כי מצאתי שמלתיו חסר ו׳ אם לא נאמר יש אם למקרא. (יט) ורקות בשר – סי׳ דדקות ורקות אותו שכתוב רעות הוא רקות והאחרים דקות וסימניך רק רע כדכתיב בפרשת בראשית. (כז) יהיו שבע שני רעב – יהיו לשון תפלה הוא שמן הדין הי׳ להיות מ״ב שנים רעב במצרים כיצד שבע דפרות ושבע דשבלים דחלום. וכן בספור. וכן דהגדה מפי יוסף שבע דפרות ושבע דשבלים הרי מ״ב. ועל ידי תפלת יוסף נחסרו עד שבעה בא יעקב ונחסרו עד ב׳ הרי מ׳ נחסרו ונפרעו להם בימי ירמיה דכתיב והיה מצרים לשמה מ׳ שנה. (לד) וחמש את ארץ מצרים – לשון חומש לתת החמישית לפרע׳ ומשם התחיל כמפורש בפ׳ ויגש. (מב) וילבש אותו בגדי שש – פירש״י דבר חשיבות הוא במצרים. ויש מקשים על זה ממה שפי׳ בפ׳ בראשית על נהר פישון הוא נילוס ונקרא פישון על שם שמגדל פשתן מכלל דפשתן הי׳ מצוי במצרים ונ״ל דודאי מגדל פשתן הי׳ וחשוב הוא יותר מכל הארצות ומתוך חשיבותו היה יקר וזהו שאמר רש״י ז״ל חשיבות הוא במצרים. ועוד י״ל דפשתן דקאמר התם היינו קנבוס כמו ותטמנם בפשתי העץ דפירש״י קנבוס ושש דהכא היינו כיתנא והוא לא הי׳ מצוי במצרים. (מה) צפנת פענח – נוטריקון ״צדיק ״פטפט ״נגד ״תאותו ״פוטיפר ״ענה ״נפשו ״חנם.
ויתן לו את אסנת – וא״ת יוסף שהי׳ מלך איך נשא בת הדיוט. ונ״ל לפי שמתחלה הי׳ יוסף עבד לפוטיפר אמר בלבו אם לא אעשה רצונו לישא בתו יזלזלני וילשין אותי שהייתי עבדו אשאנה ויכבדני. ועוד י״ל שנשאה מפני שהית׳ מזרע יעקב כדפי׳ רש״י בפ׳ וישלח דבת דינה הית׳ משכם ותלה לה יעקב אבינו קמיע בצוארה והשליכה והובאה למצרים ע״י נס כדפרישית וגדלה פוטיפר בביתו ולכך נקראת על שמו כמו שמצינו גבי משה רבינו ע״ה אלה בני בתיה וגו׳. וכשעבר יוסף בכל ארץ מצרים יצאו כל הנשים לראות יפיו של יוסף כדכתיב בנות צעדה עלי שור וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט וזו לא היה לה מה לזרוק וזרקה לו הקמיע שהיה בצוארה ועיין בו וראה שהיא מזרעו של יעקב ונשאה.
(מז) לקמצים – פי׳ אפי׳ מלא קומץ הנשאר בגורן היו נוטלין ממנו חמישית. (נ) בטרם תבא שנת הרעב – אמרינן במס׳ תענית מכאן שאסור לשמש מטתו בשני רעבון. ותמה האיך לוי שמש מטתו שהרי נולדה יוכבד בין החומות ואז היו שני רעבון כדכתיב כי זה שנתים הרעב. ואמר ר׳ יהודה החסיד דמה שאסור לשמש מטתו כגון נביא ששמע מפי הקב״ה שעתיד להיות רעב כגון יוסף שידע הדבר בבירור על ידי חלום פרעה אבל לוי שלא היה יודע הדבר בבירור לא היה נאסר לו. ויש מתרצין דלוי ויוסף פליגי בפלוגתא דתנאי דפליגי במסכת יבמות דאיכא מאן דאמר התם מצות פריה ורביה שני זכרים ואיכא מאן דאמר דלא קיים עד שיוליד זכר ונקבה. ולוי סבר כמ״ד עד שיוליד נקבה ג״כ ולפיכך שמש כי עדיין לא נולדה לו נקבה ואמרינן במס׳ תענית חשוכי בנים משמשין מטותיהן בשנ׳ רעבון כדי לקיים מצות פריה ורביה. ויוסף ס״ל כמ״ד שני זכרים ולפיכך לא רצה לשמש כי כבר קיים. (נב) קרא אפרים – על שם אבות אברהם ויצחק שנא׳ בהם אפר. אברהם שנאמר ואנכי עפר ואפר. יצחק כאפר על גבי המזבח דאפרים משמע שתי אפרות. ולכך נקראו ישראל על שם אפרים שנא׳ הבן יקיר לי אפרים. (נג) ותכלינה – על שם שהיו הבריות כלולות ביופי מתוך השבע. (נד) ותחילנה – על שם שהיו הבריות חולניות מפני הרעב. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×